החלטה בתיק ת"א 24498-09-11

לפני בקשה מטעם הנתבעים 2-5 למחיקת התביעה נגדם על הסף ולחילופין - לעיכוב ההליכים נגדם. זאת, לאור קיומה של תנית שיפוט זר ייחודית בהסכם בין הצדדים. 

1. רקע עובדתי בתמצית

בתובענה שבכותרת טוענים התובעים, אב ובתו, כי העבירו מיליוני שקלים מכספי החסכונות שלהם, המתנהלים אצל הנתבע 1, בנק פועלים בע"מ (להלן: " הבנק"), לידי הנתבעים 2-5 (להלן, ביחד: " הנתבעים"), לצורך ביצוע פעילות השקעות, זאת בעקבות מצגים שהוצגו לתובעים על ידי הנתבעים והבנק, אשר התבררו מאוחר יותר - כך על פי הטענה - כמצגי שווא.

בכתב התביעה, מפרטים התובעים כיצד שוכנעו להשקיע כספים בנתבעת 5, Summit Capital Management L.P, שותפות זרה שהתאגדה באיי הבתולה (להלן: " הקרן"), אשר הנתבעת 2 הינה שותפה כללית בה ומקימיה הם אייל קורן ומודי אשכנזי, הנתבעים 3 ו-4. על פי הטענה, יועצת השקעות מטעם הבנק המליצה לתובעים להשקיע בקרן, שאמורה הייתה להיות קרן השקעות סגורה, בה יהיו חברים הבנק בעצמו, מכספיו שלו, הנתבעים 3 ו-4 בעצמם ועוד כמה עשרות משקיעים. יועצת ההשקעות הבהירה עוד, כי כספי המשקיעים יושקעו על ידי הנתבע 3 בבורסה לניירות ערך, בעיקר במניות ואג"ח, בשיטה שאותה פיתח הנתבע 3 ואשר הוכיחה את עצמה לאורך שנים רבות, ללא סיכונים מיוחדים וללא מינופים. על פי הטענה, מצגים דומים הוצגו לתובעת 1 (להלן: " התובעת") בכנס שארגן הבנק במלון הילטון בתל-אביב, בנוכחות הנתבעים 3 ו-4. בסופו של דבר, חתמה התובעת ביום 15.6.06 על בקשת הצטרפות לקרן, המנוסחת באנגלית (נספח א' לכתב התביעה) והתובע 2 (להלן: " התובע") חתם ביום 27.8.06 על טופס הסכמה להפקדת כספים לקרן (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 31.8.06 השקיעו התובעים סכום של 2,200,000 ש"ח בקרן וביום 2.1.08 השקיעו סכום נוסף של 500,000 ש"ח. ביום 1.4.08 השקיעו התובעים בקרן סכום נוסף של 1,000,000 ש"ח, שנתקבל מהבנק כהלוואה. ביום 3.5.09 הודיע הנתבע 4 לתובעת, כי מנהלי הקרן החליטו לפרק את הקרן עקב ביצועיה הכושלים וכי יתרת ההשקעה תושב לשותפים. ביום 9.7.09 הועבר לחשבונה של התובעת סך של 475,656 ש"ח, המהווה פדיון סופי של השקעתה בקרן. על פי הנטען, פרטים שנודעו לתובעת לאחר פירוק הקרן, הסותרים חזיתית את המצגים שהוצגו לה על ידי הנתבעים והבנק - בטרם ההתקשרות ובמהלכה - מקנים לתובעים זכות לקבל את הכספים בחזרה. כך, בין היתר, הסתבר לתובעת כי מנהלי הקרן ניהלו את הקרן מתוך ניגוד עניינים, בסיכונים ובמינופים גבוהים בניגוד למצגיהם וכי בשלב מסוים הבנק פרש מהשותפות בקרן, אולם הוא לא טרח לעדכן את התובעים בפרט זה.

2. הבקשה לסילוק על הסף            

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף, בה הם טוענים כי בסעיף 12 לבקשת ההצטרפות לקרן, עליה חתמה התובעת, מופיעה תנית שיפוט ייחודית המקנה סמכות בלעדית לבית המשפט המוסמך באיי הבתולה, בזו הלשון:

"This Subscription Agreement shall be governed by and enforced and constructed in accordance with the law of the British Virgin Islands without application of conflict of laws principles. The undersigned irrevocably consents to the exclusive jurisdiction and venue of the courts of the British Virgin Islands in all matters arising out of or relating to this subscription agreement and it further irrevocably consents to service of process by certified or registered mail, return receipt requested, at its address set forth herein."

(בקשת ההצטרפות צורפה כנספח א' לכתב התביעה).

הנתבעים טוענים, כי בכתב התביעה אין כל אזכור לתנית השיפוט האמורה, אף שקיומה היה ידוע היטב לתובעים ובאי כוחם, ולא נעשה כל ניסיון לטעון כנגד תחולתה, אף שבריח התיכון של כתב התביעה הנו ההפרות הנטענות של מערכת ההסכמים בין הצדדים. לטענת הנתבעים, כפועל יוצא של האמור, התובעים מנועים ומושתקים מלהתכחש לתוקפה של תנית השיפוט.

הנתבעים טוענים עוד, כי תנית השיפוט הינה ברורה, מפורשת וחד משמעית וכי על בית המשפט לכבדה ולהורות על מחיקתה של התביעה נגד הקרן והנתבעת 2 על הסף או על עיכוב ההליכים בה. לשיטתם, תוצאה זו מתבקשת גם לגבי הנתבעים 3 ו-4, אשר נתבעים בכתב התביעה מכוח היותם נושאי משרה בנתבעת 2 ובקרן.            

התובעים טוענים, בראש ובראשונה, כי אין כל תנית שיפוט שחלה במערכת היחסים שבין התובע 2 (להלן: " התובע") לבין הנתבעים וכי אין כל התייחסות לעניין זה בבקשת הסילוק. לטענתם, בקשת ההצטרפות מעולם לא הועברה לתובע וכל שהועבר לעיונו ולחתימתו הם שני המסמכים שצורפו כנספח ג' לכתב התביעה, שבהם אין כל זכר לקיומה של תנית שיפוט כלשהי וממילא התובע כלל לא ידע על קיומה. על רקע האמור, טוענים התובעים, כי אף אם יקבע - בניגוד לעמדתם - כי תנית השיפוט חלה במישור היחסים שבין התובעת לבין הנתבעים, הרי ששעה שתנית השיפוט חלה רק במישור היחסים של חלק מבעלי הדין, מתקיימות נסיבות המצדיקות התעלמות מהתניה וקיום הדיון כולו, כלפי כל בעלי הדין, בישראל.

התובעים טוענים עוד, כי כחלק מהתנהלותם הכושלת של הנתבעים, הם החתימו את התובעת על מספר טפסים באנגלית, במסגרתם, כפי שהסתבר לתובעת בדיעבד, מופיעה אותה תנית שיפוט העומדת בבסיס הבקשה לסילוק. על פי הטענה, במעמד החתימה או לפניו לא ניתנו לתובעת כל הסבר או פירוט על תוכן ומשמעות בקשת ההצטרפות וכל שנאמר הוא כי המדובר מסמך סטנדרטי שעליו כולם חותמים, מבלי שניתנה לתובעת האפשרות לנהל מו"מ על תוכנו. על פי הנטען, המצגים שהוצגו לתובעת טרם חתימתה על בקשת ההצטרפות היו שהיא עומדת להתקשר עם גורמים ישראליים ולתובעת לא היה כל מושג כי הקרן הינה בבחינת אישיות משפטית זרה שהוקמה באיי הבתולה הבריטים. לטענת התובעים, אם הם היו מודעים לקיומה של תנית השיפוט האמורה ולמשמעותה, הם מעולם לא היו מתקשרים עם הנתבעים. לשיטת התובעים, בנסיבות אלה, דינה של תנית השיפוט -בטלות.

התובעים מוסיפים וטוענים, כי מאחר שתנית השיפוט מופיעה בהסכם ההתקשרות שעליו חתומים התובעת והקרן, הא ותו לא, הרי שאין לה כל תוקף במערכת היחסים שבין התובעת לבין הנתבעים 2-4. משכך, ניתן, לכל היותר, להורות על עיכוב ההליכים כנגד הקרן בלבד.

עוד טוענים התובעים, כי התביעה דנן מושתת על שורה ארוכה של עילות נזיקיות, אשר תנית השיפוט אינה חלה עליהן.

התובעים טוענים עוד, כי תנית השיפוט הינה תניה מקפחת בחוזה אחיד וגם מטעם זה דינה - בטלות.

התובעים מוספים וטוענים, כי הפורום הנאות לדון בתובענה הוא בית המשפט בישראל, באשר ההתקשרות, על כל תנאיה, התקיימה בישראל, התובעים, הבנק והנתבעים 2-4 הינם ישראליים, הכסף הושקע בישראל וכל העדים הדרושים לבירור התובענה הינם ישראליים.

לבסוף, טוענים התובעים, כי שיקולי יעילות הדיון - מניעת התדיינות כפולה, הכבדה וחשש מקביעות סותרות - כולם תומכים במסקנה כי על התובענה להתברר בישראל.

הנתבעים הגישו תשובה לתגובת התובעים, במסגרתה הם טוענים, כי אף שהתובע לא חתם על בקשת ההצטרפות, הרי שהוא כפוף לתנית השיפוט וזאת משום שהמסמכים שעליהם הוא חתם מפנים לבקשת ההצטרפות הכוללת את תנית השיפוט.

הנתבעים טוענים עוד, כי מלכתחילה הוצג להם כי התובעת הינה המשקיעה היחידה והבלעדית בקרן וכי התובעת מעולם לא ציינה בפני איש מהנתבעים, כאילו קיימת זיקה בין התובע לבין איזה מבין ההשקעות הרשומות על שמה בקרן. לפיכך, אם וככל שהתובעת אכן השקיעה בקרן כספים של התובע, אזי עשתה כן כשלוחה שלו ועל כן יש לראות את חתימתה של התובעת על מסמכי הקרן כחתימה גם בשמו. פועל יוצא של האמור הוא, לשיטת הנתבעים, כי שני התובעים כפופים לתנית השיפוט.